הדרכה בהקשר למצב הבטחוני
בס"ד
"ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיהו ל,ז)
הורים יקרים, ימים קשים עוברים על כולנו לנוכח שורת הפיגועים, ליבנו עם
הפצועים ועם משפחות ההרוגים ואנו שותפים לכאב העמוק. הילדים ובני
הנוער ברחבי הארץ נחשפו למידע אודות הפיגוע דרך אמצעי התקשורת
ולעיתים מתוך האזנה לשיחות בבית. אירוע כגון זה, בנוסף לתחושות הקשות
המלוות אותו, עלול לערער את תחושת המוגנות ולעורר פחדים
וחששות. כהורים, בכוחנו לעזור לילדינו להתמודד עם חשיפה לאירועים
קשים. לתווך את האירוע באופן תואם גיל, לאפשר להם להתבטא ולשתף
באשר על ליבם ולהשיב, ככל הניתן, תחושת ביטחון ומוגנות. איך נשוחח עם
ילדינו בעקבות חשיפתם לאירועים מעוררי פחד? נתווך את המידע באופן
רגיש, מותאם וענייני – נאפשר לילדים לשתף במה שהם יודעים על
האירוע, חושבים או מרגישים בעקבותיו. נביע הבנה לחששות ולפחדים וניתן
להם מקום. נסייע לילדים להבין אתה אירוע במילים פשוטות, באופן שמותאם
לגילם. נמנע ממידע מיותר שעלול להצית את הדמיון ולעורר פחדים נוספים.
נדגיש שהאירוע הסתיים. ככל שהילדים צעירים יותר כך נשאף לקצר את
השיחה ונשתדל להתנסח במשפטים קצרים וברורים. נעשה סדר – נתאר
את העובדות בבהירות ובאופן מאוזן. נענה לשאלותיהם באופן מותאם ונסייע
להם להבין את המציאות המורכבת. נאפשר להם לשתף בקשיים ונדבר
באופן שמעביר מסר של בטחון וזמינות. ננסה להשיב תחושת שליטה במצב
בדגש על היום שאחרי . נמתן את החשיפה לתקשורת – נעזור לילדים
להבחין בין עובדות לבין דעות או שמועות, לשם הבנה מדויקת יותר של
האירועים. בהזדמנות זו נסביר את הסכנה שבהעברת שמועות ואת חשיבות
הזהירות וההקשבה לגורמים מוסמכים בלבד. נעודד את הילדים למתן את
החשיפה לאמצעי התקשורת ולבחור להימנע מלצפות בתמונות
ובסרטונים. ומה נוכל לעשות לנוכח ילדים שיגלו חרדה ויהיו מוצפים מאשר
אירע? נביע מסרים בוני חוסן, נביע אמונה בקב"ה ביטחון, תקווה
ואופטימיות. נשמור על שגרה – השגרה מחזקת ונותנת מסר של שליטה
ורציפות. נעודד אותם לשתף בשאלות, במחשבות וברגשות, כך שיחושו
בטחון לפנות אלינו שוב ולשתף בקושי. נפקיד בידיהם תפקידים
שמתאימים ליכולותיהם. פעילות ומילוי תפקיד אחראי מחזקים וממתנים
עיסוק יתר בפחדים. כיהודים מאמינים נשען ,כמובן, על עשיה והבטים
אמוניים ( קריאת תהילים, לימוד משניות לע"נ ההרוגים הי"ד, תפילה
משותפת בכתה וכד')
נשדר אמון ביכולת התמודדות שלהם בע"ה.
נהיה ערניים למצבם ובמידת הצורך נתייעץ עם גורמי המקצוע בבית הספר
ובקהילה. בימים עצובים כגון אלו אנו "מתאמנים" כמשפחה על היכולת
לשתף בקושי, לגלות אמפתיה ורגישות לסביבה ולסמוך על החוסן ועל הכוח
המשפחתי שלנו ושבנו. כדאי להדגיש את חשיבות התמיכה ההדדית וה
"ביחד" שמסייע רבות במצבים מסוג זה ומעל הכל הידיעה שיש יד מכוונת
לכל. נזכור שכל ילד וכל ילדה מגיבים בדרכם, ולכן אנו צריכים לא להיבהל
אלא להיות נוכחים ורגישים. לא למהרל פרשנויות, אך לשמור על
ערנות. הורים יקרים, אנא, אל תישארו לבד. אם אתם בתקופה של עומס
רגשי או שיש לכם שאלות מורכבות, פנו למחנכת, לגננת, ליועצת,
לפסיכולוגית או למנהלת, שתפו את קרוביכם ופנו גם לגורמי תמיכה נוספים
בקהילה.
בתפילה להחלמת הפצועים ובצפיה לגאולה השלמה בע"ה.
