מפתח האושר
מכירים את הפרסומות מהסוג של: "השקעה כדאית!", "רוצים להרוויח ובגדול?" ?
האם ניסיתם להתקשר למפרסמים כדי לברר במהמדובר? אם כן, אך החלטתם
לבסוף לרדת מהעניין, או אם בכלל לא התקשרתם, כנראה שהסיבה לכך היתה,
שלא היה לכם ברור מי עומד מאחורי העסק הזה- 'היום כאן ומחר נעלם' ושאולי
יהיה בהשקעה זוכדי להניח את כספכם על קרן הצבי. הפעם גם אנו מעוניינים
להציע לכם השקעה משתלמת עם תשואה גבוהה ביותר. אין מה לדבר,תצטרכו
להשקיע ולתת הרבה מעצמכם, יותר נכון את עצמכם -דעתכם. זהו עסק מסוג אחר
שאתם מכירים. וזה לא שאנו מנסיםלעשות עליכם כסף, חלילה. הרווח שלנו מכל
העניין, במידה ותחליטו להצטרף - שמור לנו לעתיד לבוא, בעזהי"ת. למעשה, אין זו
ההצעה שלנו, ולא חתמנו עליה בלעדיות. התורה הקדושה וחז"ל מדברים על כך.
קוראים לזה 'זריזות'. זריזות, הינה המידה המתחייבת מכל מידה אחרת, והיא
המתקנת את כולן. היפוכה, הינו מידת העצלות, והיא המגונה שבמידות. אף
הבריות מואסות באדם העצל ומגנות אותו. חשבתם פעם כמה קילוגרמים העליתם
מכיוון שהתעצלתם להכין ארוחה מבושלת ובמקום זה 'חטפתם' משהו מהמקרר או
מהמזווה כל כמה שעות, או שפשוט אכלתם לחם ועוד לחם ועוד... ואולי כי הרגשתם
כבדים מדי בכדי לעשות הליכה יומית / התעמלות?! ואז, בחורף, כשהתעצלתם
לסחוב מעיל, והגשם לא פסח מעליכם, כך שחטפתם התקררות?! ואולי היה איזה
מוצאי שבת רותח אחד בו התעצלתם לרדת להשליך את האשפה והנחתם שהיא
תחכה לכם למחר. היא אמנם חיכתה, אך חיכתה לכם הפתעה נוספת, הרבה פחות
נעימה...?! ואיזה הפסד רוחני היה לכם כשהתעוררה אצלכם שאלה בהלכה
ונתעצלתם לקום ולפתוח ספר בכדי למצוא לה תשובה?! ובאותו הזמן בו
רציתם לקנות את המכשיר החשמלי ההוא והתעצלתם להשוות את המחיר,
לפחות בעוד חנות אחת נוספת, ובסוף התברר לכם
שיכולתם להשיג את אותו המוצר כמעט בשני שליש מהמחיר ששילמתם?! ומה עם
אותה הוראת קבע, שעדיין לא בדקתם לאן הכסף שלכם מגיע, ואיך זה שאותו ארגון
ממשיך לגבות מכם, למרות שהתחייבתם לשנה אחת בלבד?! וכמה פעמים יצא לכם
שלא להגיע לפגישה / לחופה / לתור בזמן?! והמסלול של הפלאפון שלכם העומד על
100 ₪ לחודש כשרבים כבר משלמים פחות מ-30 שקלים?! ועוד כהנה וכהנה
דוגמאות, כל אחד יוכל לעשות חשבון עם עצמו ולחשב את הרווחים (הרוחניים
והגשמיים) מול ההפסדים.יותר מזה נוכל לגלות לכם, אם אתם עדיין לא יודעים על
כך, שיתכן שמגיע לכם הרבה מאוד כסף, או הטבות מכל מיני רשויות, או
גורמים אחרים מכל מיני סיבות, וכל מה שעליכם לעשות זה רק לבדוק את העניין עם
הגורמים הנכונים. ישנם החושבים שהם בעלי מידת ביטחון, אך אין זה ביטחון
אמיתי, אלא שכרגע קל להם יותר לסמוך על הקב"ה כי הם חושבים על הנאתם
הרגעית, והם פועלים רק מתוך עצלות וקלות דעת. בעל מחבר ספר "מעלות
המידות" כותב בשם חכם אחד: "רועה עולם הזה והבא בשני דברים, העניות
והעצלה. וטובתם בעושר ובזריזות. ואמר, העצלות, מפתח העניות, כאשר הזריזות
מפתח העושר. ואין לך עצלות גדולה ממי שאינו משתדל להוסיף על ממונו, אף כי מי
שאינו זריז לשמור מה שבידו." שלמה המלך בספר משלי(כא,כה) אומר: "תאוות עצל
תמיתנו, כי מאנו ידיו לעשות." הוא כל כך תאב לדבר, אך מרוב שהוא עצל וכבד,הוא
לא מנסה אפילו לפעול כדי להשיג את אותו הדבר, והתאווה אוכלת אותו מבפנים
ומביאה עליומיתה. העצל אינו שומר על נקיון גופו וסביבתו, אינו שומר על בריאותו
ומביא על עצמו חולאים גדולים ומשונים. והוא הולך ומתמסכן גם בממונו. יש לו קרע
קטן בבגד והוא אומר: נו, מה הבעיה לא רואים?! והקרע הולך וגדל, עד שאין
באפשרותו ללבוש את אותו הבגד. התחילה רטיבות בתקרה והוא חושב לעצמו:
פעם אחרת נתפנה אל זה...הרטיבות גדלה, התקרה מתקלפת יותר ויותר, המים
מתחילים לחלחל גם מעל הארון. נוצר טחב בארון ובבגדים, הוא מתחיל לסבול
מקושי בנשימה ונזלת וכבר צריך להוציא כסף ולהשקיע זמן, מלבד על התיקון,
הסיוד והצביעה, ארון ובגדים חדשים, גם על תרופות... הרבה פעמים אנשים חושבים לחסוך במאמץ רגעי, מתוך עצלות, אך אח"כ נגרם להם
טורח גדול בהרבה יותר."העצלים אוהבים מנוחה ומתוך
כך המצוות קשות עליהם ולימוד התורה כבד על נפשם, ויברחו מן המדרש אל
המנוחה. וכשהם יושבים בבית הכנסת - הם ישנים. העצלות מביאה שינה בטבע
האדם. וכבר הזהיר שלמה המלך ע"ה (משלי ו,י): "מעט שנות מעט תנומות מעט
חיבוק ידיים לשכב". מחמת העצלות מעלה סברות של טעות, ויורה היתר לעצמו.
העצלות גורמת שיחפש סברות לומר שעושה מצווה לבטל מן הלימוד. ואך לפעמים
צריך לנוח כדי שיתחזק, אבל העצל מיישרזאת הסברא ונמשך אחריה עד שיתבטל
מכל וכל. וכל עניין שיש בוטורח, יעשה סברא לפי העצלות. העצל הוא רך הלבב ואינו
גולה למקום תורה..." (מתוך הספר 'חכמת המידות').הקב"ה ברא בשבילנו במיוחד,
בריה כל -כך קטנה וחלשה, על מנת שאנו נתבונן בה, נחכים וניישר ארחותינו, הלוא
היא הנמלה, שחיה בסך הכלחצי שנה ומחייתה גרגיר חיטה וחצי, והיא טורחת
בימות הקיץ ואוגרת לה מזון לימות החורף הרבה מעבר למה שהיא צריכה, שמא
יגזור עליה הקב"ה עוד חיים ויהיה לה מה לאכול.
ההתבוננות הזו מחייבת עשייה, שינוי, שיפור בנוגע למידת העצלות בכל תחומי חיינו-
בין ברוחניות ובין בגשמיות. כמאמר שלמה המלך: "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה
וחכם!" זוהי עבודת מידות המביאה לשיפורים והתעלות בעבודת ד' שלנו. עצלות-
איטיות וכבדות, זריזות-פזיזות פעם שאלו את הצב: "תגיד, למה אתה הולך כל כך
לאט כל החיים שלך?" ענה הצב:"מה אני אגיד לך, כבד עלי, כל הבית על הגב
שלי."יש להבחין בין איטיות לעצלות וכן לנסות להבין את הגורמים המביאים את
האדם לידי כבדות ולתת הצעות לשיפורם: ישנם אנשים שהם פשוט איטיים ואופן
פעולתם אינו נובע מעצלות (אם יש לכם ילד כזה או כל אדם אחר שהאיטיות שלו
'עולה לכם על העצבים', בדקו עם עצמכם בצורה אמיתית וכנה, האם יש בכם
את מידת העצלות או הפזיזות. אם כן, עבדו על מידת הזריזות שלכם. טעות היא
לגעור בו, כי יש בכך בכדי לפגוע בדימויו העצמי ולגרום לו שלא לבצע דברים בכלל
או כראוי מתוך תחושת לחץ, חוסר הערכה ופגיעה רגשית).איטיות יכולה לנבוע
מ:א. אופי- איטי אך הרבה פעמים גם יסודי. על מנת לעמוד בדרישות החיים, יהיה
עליו לתכנן את הזמן שלו, ולעתים לוותר על היסודיות.ב. עומס-רגשי -נפשי- כאשר
יש משהו שמעיק על הלב, והמחשב הטרודה כתוצאה מכך בכל מיני מחשבות, ישנו
פיזור הנפש, כך שמאוד קשה להיות זריזים, כי זריזות דורשת התמקדות בדבר
אחד. חובה לשחרר את הרגשות המעיקים, וללמוד לשפר את כושר הריכוז
והמיקוד.ג. ריבוי מטלות- כאשר מוטלות על אדם אחד מטלות רבות, או מס' מטלות
הדורשות אחריות, קיים עומס על המחשבה. ישנם אנשים שזה גורם להם ללחץ,
אשר פשוט 'משתק' אותם, והם לא פועלים בקצב הנדרש, אינם עומדים בדרישות
ולעתים אף 'מרימים ידיים' ומתייאשים מהכל. לשם כך צריך:
1 .לתכנן סדר יום.
2.לא לדרוש מעצמנו מעבר ליכולת שלנו ולתנאים העומדים לרשותנו.
3 .לא לפתח ציפיות גבוהות- לשמוח בהספקים שכן השגנו.
4 .להאציל סמכויות כדילהפחית מהעומס.
5. הבחנה בין עיקר לטפל- כאשר לא מבחינים בין העיקר לטפל שבכלדבר בחיינו אזי
לא פועלים בכיוון הנכון ובקצב הנדרש. ערכו סדרי עדיפויות, הגדירו מטרות מול
אמצעים, והיו דבקים במטרהשהעמדתם לעצמכם.
לדוג': אישה שיש לה תור בשעה 00:10
והיא מתעכבת בבית כדי להספיק להפעיל עוד מכונה ולהעביר שטיפה קלה-אם היא
לא תארגן את עצמה באופן כזה שהיא תספיק להגיע למרפאה בזמן, כי הכל חשוב
לה, היא תפספס את התור. הילד מרבה לבכות-במקום לנסות ללמד אותו להסביר
את עצמו, לדבר במקום לבכות וכד',נותנים לו סוכריה, רק שישתוק (במקרה זה
המטרה של ההורה שהילד ישתוק. אם המטרה היתה לחנך, ההורה היה צריך
להשקיע יותר מאמץ. ומעתה בכל פעם שהילד ירצה סוכריה, הוא יבכה).
אדם הנתפס בעינינו כזריז, הרבה פעמים נוהג בפזיזות
ואינו משקיע זמן ומחשבה בדברים ולכן
אינו עושה אותם בשלמות, אינו נזהר במעשיו וגם מגיע לידי הפסדים והיזק. לכן,
חובה להבחין בין עצלות לאיטיות, ובין זריזות לפזיזות, ואז לעבוד על אשר נחוץ
תיקון כנדרש.כמו כל מידה- גם לעצלות יש מקום- להיות עצל מלבצע
עבירה, מלהתחבר לחברה שלילית ועוד. אם כן, עלינו ללמוד להשתמש באיברינו
כראוי: להיות זריזים לדבר מצווה ובדברים הנחוצים, ולעומת זאת להיות כבדים
בגופנו כאשר היצר מושך אותנו לדבר עבירה או לשאר דברים בטלים.תרגילים: (עשו
השתדלות מצדכם וד' ויהי בעזרכם וישרה עליכם רוח טובה)1 .עבודה על עניין אחד-
אתרו את המידה (עצלות / פזיזות). בחרו פעולה אחת עליה תקפידו, לדוג': לקום
חצי שעה קודם. להקציב אתזמן ההתארגנות בבוקר. לפזיז - להקפיד להפעיל שיקול
דעת לפני כל קניה. להקפיד על סדר מושלם של אחת המחברות. ועוד.2 .לזרז מבלי
להלחיץ - (להקציב זמן למשחק, הכנת שעורי בית, אוכל,מקלחת) למקד את הילד /
את הזולת בפעולה הנדרשת מהם, לערוך רשימת התארגנות בבוקר ו/או לקראת
שינה. להיות קלילים- לא לשדרלזולת כבדות מצידנו (אם הפעולה הזו כבדה עלינו,
זו סיבה טובה לשני להתעצל לעשותה). יש ללמד את הילד לזהות את העיקר,
להגדירו ולעזור לו לדבוק במטרה. לתלמידים איטיים- טוב להקציב זמן גם
במבחנים- לקחת את הזמן שהוקצב לעשיית המבחן,
לנסות להעריך כמה זמן יקח לי כל חלק
במבחן, לכתוב בצדו של כל חלק. גם אם לא סיימתי- יש לעבור לחלק הבא. אם נותר
זמן, חוזרים לחלקים הלא גמורים.3 .לערוך סדר יום- למלא כל רגע בעשיה, ולא
להותיר מקום לבטלה.4 .אתגרו את עצמכם בפעולות מגוונות- הגיוון יוצר חשק ומניע
לעשיה. כאשר מפעילים ומגרים את החושים השונים זה ממלא את הגוף באנרגיה
חיובית. לכן, תוכלו להשמיע מוזיקה, להפיץ ריח טוב (של אוכל / מטהר אויר),
להתעסק עם מים, לאכול פרי מרענן, ועוד.5 .דמיון- נסו לדמיין: מה יקרה אם כן
תזדרזו? ואם לא?
בהצלחה
