בוגר אחת הישיבות הגדולות מאזור המרכז מספר: "בצעירותי למדתי באחת
מהישיבות הגדולות במרכז הארץ והתגוררתי שם בפנימייה - רחוק מהבית, מכל
התנאים בהם גדלתי, של סדר ונקיון מופתי (היום אני יודע להגדירו גם כחולני).
המגורים בחדר עם עוד 4בחורים, כשהמלתחות מיועדות לפי 5 מזה, היו בעבורי
התמודדות לא קלה בלשון המעטה. לא הייתי מסוגל שישבו לי על כלי המיטה
כשעדיין לא הספקתי לשים את הכיסוי של הפנימייה, או, כשכיסוי זה התרומם
קמעא. בכדי לפתוח ברזים וכד' הייתי משתמש בכמות נדיבה של נייר טואלט. לא
הייתי מסוגל לאכול בכלי המטבח שלחדר האוכל, ושלא נדבר על מה שהייתי מרגיש
לאחר שאחד הבחורים הלא-מחונכים טבל את המזלג שלו בתוך אחת הצלחות
המרכזיות... או כשמישהו אחר, שזה עתה קנח את אפו, הניח את הטישו המשומש
בקצה השולחן המשמש את כולנו. לא סבלתי לכלוך והייתי חרד ממחלות וחיידקים.
אם בטעות נגעתי באחד מהדברים שאמרתי מקודם, לדוג', הרגשתי צורך להחליף
מצעים או ללבוש בגדים אחרים, לשטוף את הידיים בחוזקה ובמשך זמן ממושך
יחסית. העובדה שלא הסתדרתי בשום חדר בו שמו אותי,הביאה לידי חשיפת הקושי
והגדרת הבעיה, לקבלת טיפול אצל היועץ של הישיבה וגם לריפויה - עד כדי כך
שזכיתי, ברב ס"ד, כמובן, להקים בית נורמאלי, ב"ה" .ההפרעה הנ''ל נקראת בשם
'OCD'(כפייתיות וחרדה - הפרעה נפשית המתבטאת במחשבות אובססיביות
והתנהגות כפייתית).אצל אנשים מסויימים בקרב הציבור הדתי, הכפייתיות מתקשרת לנושאים הלכתיים, כאשר בעל ההפרעה אינו פועל מתוך יראת שמים,
אלא, מתוך חרדה. הלוקים בהפרעה זו בציבור הכללי, יסבלו מאותם סוגים של
אובססיביות וכפייתיות, אך אצלם זה יתבטא בתוכן אחר. לדוג': בנקיון מופרז של
הבית /הגוף בגלל חיידקים, סלידה מופרזת מלכלוך - שמא ידבק בו וחשש להדבק
במחלות. בבדיקה חוזרת ונשנית, אם סגר את הגז/ נעל את הדלת מתוך פחד
מסכנה וחוסר ביטחון ושליטה. סידור חפצים עד שיעמדו במקומם הראוי - בצורה
אובססיבית. במחשבות טורדניות וחרדתיות ועוד...ונרחיב:(המאמר מתבסס על
הכתוב בספרו של ד"ר אביגדור בנש"ק: "כפייתיות וחרדה על רקע דתי - מדריך
לטיפול")
כאשר אנו מדברים על אובססיות אנו מתכוונים למחשבות,דחפים או
דמיונות עקשניים החוזרים על עצמם ונחווים באופן בלתי רצוני ולא הולם, ואף גורמים למתח וחרדה בולטים. אין אנו מדברים על דאגה מוגזמת לגבי קשיים ובעיות
אמיתיים של חיי היום יום (דאגות כלכליות, בריאותיות וכד'). דאגות אלו הן בטווח
הנורמה (ולגביהן יש לעבוד על חיזוק בענייני אמונה והשגחה), ואינן נחשבות כבעיות
המאפיינות את הלוקים ב-OCD .אדם הלוקה ב-OCD מנסה להתעלם או להדחיק
את המחשבות,הדחפים והדמיונות או לנטרל אותם ע"י מחשבות ומעשים אחרים -
כי הוא אינו מסוגל להכיל אותם. אדם זה מבחיןשהמחשבות האובססיביות הנ"ל הם
פרי מחשבתו והוא מבין שהן לא נכפו עליו מבחוץ. המחשבות האובססיביות
וההתנהגות הנלווית להן באות במטרה לנטרל ולהשתיק את
המחשבה הטורדנית.ישנם מקרים בהם קיימות רק מחשבות אובססיביות
ללא התנהגות כפייתית מעשית שנלווית להן, לדוג' (כפי שהן מובאותשם):
1.מחשבות חוזרות שהאדם יפגע באדם אהוב.
2.מחשבות 'אסורות' חוזרות (של חוסר קדושה או חילול הקודש)המטרידות בזמן 'לא מתאים'.
3.מחשבות חוזרות שהאדם יפגע באחר (פיזית או רגשית).
4.מחשבות טורדניות שהאדם התחייב לבצע מעשים
מסויימים(הבטחה או נדר).
5.מחשבות חוזרות שיעשה מעשה מביך או רע.
בשלב הראשוני האדם חווה מחשבה טורדנית, שהוא חושש שיתכן שיש לה אחיזה
במציאות, באופן בלתי רצוי וללא כל הזמנה. בשלב השני, הוא מנסה לחשוב
מחשבות אחרות הכוללות תיכנון מחדש של המחשבה השלילית או שיחזור
במחשבה של התנהגות האדם כדי לוודא שאכן הייתה ראויה, כדי להשתיק או לנטרל את המחשבה הראשונית- שני השלבים הנ"ל נובעים מההפרעה בה אנו עוסקים. מציאות זו עלולה לשאוב הרבה אנרגיות מהאדם עד כדי כאבי ראש ממשיים.
ההתנהגויות הכפייתיות הינן התנהגויות חוזרות, מכוונות,שנעשות כתגובה למחשבה
האובססיבית. המעשה החוזר בא כדי להרחיק את המאורע המאיים, על אף שאין בו
כדי לעשות זאת באופן מציאותי והגיוני. ניתן לסווג התנהגות כפייתית לסוגים
שונים:1.שטיפה ונקיון. 2 .חזרה. 3.סדר. 4.אגירה.אדם כפייתי עלול לסבול מכמה
סוגים של כפייתיות, אבל בד"כ רק אחד מהם הוא דומיננטי.למעשה, אנו מדברים על
פעולות יומיומיות המתבצעות בקרב כלל האוכלוסיה באופן נורמאלי, אך אצל אנשים
מסויימים מדובר בהתנהגויות לא-נורמאליות. אצל פלוני שטיפת ידיים הינה
התנהגות נורמאלית ואצל אלמוני זה נובע מכפייתיות.אם כן, איך האדם יוכל לבדוק
את עצמו ולדעת אם הוא מתנהגבאופן נורמאלי או לא?יש לוודא אם המחשבות
האובססיביות חוזרות בהתמדה באופן עיקש, האם הן לא רצויות והאם הן גורמות
לחרדה. במידת הצורך, בדקו את עצמכם. אל תחששו מלהכנס לקטגוריה של 'חולי
נפש', או 'משוגע', חלילה. ה-OCD הינה בעיה פסיכולוגית, אך גם בעיה
רפואית-פיזית. במחקרים רפואיים נתגלה שללוקים בהפרעה זו ישנם דפוסי מוח
שונים משל אנשים שאינם סובלים ממנה,
אך אצל מטופלים שקבלו טיפול פסיכולוגי מתאים ונבדקו
בבדיקות רפואיות לאחר שהחלימו, נמצא שינוי לטובה גם בדפוסי מוחם. במקרים
מסויימים, בהם האובססיה מופיעה עם רמת חרדה גבוהה במיוחד, יומלץ להשתמש
בטיפול תרופתי(לא-ממכר) כדי להביא את המטופל למצב בו יוכל לשתף
פעולה בטיפול הפסיכולוגי הכולל שיחה, חשיפה לאובססיה, דמיון מודרך, תרגילים
מתאימים ועוד. בריחה מטיפול עלולה להביא להחמרת הבעיה ולסבל רב ללוקה בה
ולסובבים אותו. המודעות לנושא זה, אף עוד לפני נקיטת צעדים מעשיים, ביכולתה
להביא להטבה משמעותית אצל הלוקה בה וגם אצל הסובבים אותו (לכן ראינו לנכון
לכתוב עלנושא זה). ההבנה וההסכמה לכך שהחשיבה הבלתי רצונית וההתנהגות
הכפייתית נובעת מבעיה במוח שניתנת לשינוי, יכולות לשמש כגורם מניע לטפל
בבעיה עד כדי ריפויה, בעזהי"ת.חשוב שלבעל הקושי יתלווה אדם נוסף אשר יוכל
לסייע לתהליך הטיפול. חבר קרוב הינו מרכיב בעל חשיבות גדולה עד
מאוד בהתגברות על התנהגות כפייתית.
בעל ה"חידושי הרי"ם",(מייסד חסידות גור),
מוכיח על פי הכתובים (על יהודה וחירה),שכדאי שיהיה לאדם חבר אמיתי בו הוא
יוכל לבטוח ולספר לו את סודו, שמשעה שסיפר לו יוכל להיעזר בו בזמנים של
קושי. חשוב והכרחי להתגבר על הקושי לספר על הבעיה, שנובע מתחושת המבוכה
והבושה – אחרי שמדברים על זה עם האדם הנכון, מגלים שהאתגר הוא לא כזה
גדול. בנוסף לכך, אל לנו לשכוח;א.את גודל מעלת התפילה - במיוחד של החולה על
עצמו. כל אדם יכול להתפלל להקב''ה במילים שלו. מי שמתקשה, בספרים הקדושים
ניתן למצוא תפילות לרפואת הנפש. ב.נשמת היהודי הינה טהורה, שנאמר: "אלוקי,
נשמה שנתת ביטהורה היא...", היא נשארת בטהרתה ואינה מאבדת מערכה -גם
אם קיים חולי נפשי, כך שאל לו לאדם להתייאש מעצמו כלל! ג.קדושת המחשבה של
ההורים וההכנה הרוחנית שלהם- מובא בספר "ה שם רופאך", מאת הרב שלום
ארוש, שעפ"י הזוהר הקדוש (בפירוש 'מתוק מדבש') ובליקוטי מוהר"ן לגבי
הגורם למחלת הנפילה הפיזית המוכרת (בלשון הקודש 'נכפה'), שהוא גם הגורם
למחלת הנפילה-הכפיה הרוחנית - "שהם אנשים אובססיביים, אנוסים, כביכול,
לעשות פעולות שוב ושוב". ועוד:"כאשר ההורים זוכים להתקדש... הם מולידים
ילדים בריאיםבנפש ובגוף... כמובא בהלכה בשו"ע או"ח סימן ר"מ." ויש ביכולת
התיקון (כפי שמובא שם), שההורים עושים כדי לתקן את עוונם להסיר את ערלת
ליבם - להסיר גם את ערלת לב ילדיהם (עיין שם).
הפרעה זו רווחת אצל רבים אחרים
("צרת רבים - חצי נחמה") ואין אתה יחיד הסובל ממנה - רק אל תכנע לה ואל
תסכים לעצמך להמשיך להמנות על אותה קבוצה ("צרת רבים - נחמת שוטים"!).
התפלל לרב סייעתא דשמיא - "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי."
בהצלחה